החלטה בתיק ת"א 1482-05

העניין שבמחלוקת ועובדות המקרה

נהג רכב מנועי טרקטור מסוג קטרפילר (להלן: "הטרקטור"), מבקש להחנות את רכבו במתחם, בו רוכזו כלי רכב כבדים וציוד הנדסי אחר. במהלך החניית הרכב, הנהג מסיע הרכב לאחור (מבצע "רוורס") ומתנגש ברכב מנועי גדול מסוג באגר (להלן: " באגר"). עקב התנגשות נטענת זו ובשל החבלות שנגרמו לו, במהלך ההתנגשות, עותר התובע לפצותו בגין נזקיו.

בהליך שבפניי, נדרשתי לברר ולקבוע, האם אכן אירע האירוע המתואר על-ידי התובע ובנסיבות הנטענות על ידו.

התובע, יליד 1960, נהג טרקטור במקצועו, ובמועדים הרלוונטיים לתביעה עבד כשכיר בחברת "ביבי כבישים" (להלן: " המעבידה"), העוסקת בביצוע עבודות עפר, פיתוח וסלילת כבישים.

בתאריך 30.3.04 בשעות אחר הצהרים, בסיום יום העבודה, הגיע התובע, בעודו נוהג בטרקטור למתחם, בו רוכזו, בין היתר, כלים כבדים, שבבעלות המעבידה (להלן: " מתחם"), הממוקם ביישוב "כפר אחים", סמוך לצומת ראם (מסמיה). בבואו וכחלק מניסיונו להחנות את הטרקטור, נסע התובע לאחור והתנגש בבאגר.

לטענת התובע, בשל ההתנגשות, הוא חטף מכה חזקה בעמוד שדרה מותני ותחתון וכן, סבל מסחרחורת.

יצויין, כי אירוע תאונתי נטען זה, ארע מבלי שהיו עדים נוספים לתאונה, מלבד התובע עצמו ועל כן, המדובר בעדות יחידה של בעל דין, אשר בצידה נשמעו עדויות נוספות, היוצרות יחד, תמונה ראייתית המשליכה על עצם היתכנות התרחשותו של האירוע ונסיבות התרחשותו, אם בכלל.

נזק הגוף שנגרם לתובע, על-פי הנטען:

 על-פי הנטען, התובע נחבל באזור עמוד שדרה גבי ומותני. התובע הודה כי לאחר קרות התאונה הוא שב לביתו ואולם באותו לילה, הוא חש כאבים בגב תחתון ובמותניים והובהל במונית לבית החולים "ברזילי" באשקלון, שם אובחנו אצל התובע כאבים בגב תחתון, המקרינים לרגל שמאל. התובע טופל ושוחרר לביתו, תוך המלצות לנטילת כדורי VIOXX. לתובע הומלץ על חופשת מחלה למשך שבוע ימים, שכיבה מוחלטת וביקורת - מעקב אורטופד, בקופת-חולים.

לאחר שחרורו של התובע מחדר מיון, הוא טופל בטיפולים פיזיותרפיים ואף הוסיף ליטול תרופות לשיכוך כאבים.

לדברי התובע, בעקבות התאונה, הוא סובל מכאבי גב כרוניים, כאבים בעמוד שדרה עם הקרנה לרגליים, ירידה בכח הגס ברגליים, תחושת נימול בידיים, כאבים בצוואר, סחרחורות, בחילות וחולשה גופנית כללית, עד לכדי צורך לשכב פרקדן, עד אשר יחלוף הכאב.

התובע עמד לבדיקה בפני וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי (להלן: " המל"ל"), וזו קבעה, כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 5% בגין הגבלה של תנועות מותניות, פרק סקרואליק משמאל, על פי סעיף ליקוי 37(8) א, לתקנות המל"ל (קביעת דרגת נכות מעבודה).

התובע טען כי, עובר לתאונה, הוא תפקד כאדם עצמאי לחלוטין, מילא בעצמו אחר כל צרכיו וצרכי משק ביתו, אלא שלאחר קרות התאונה, הוא מתקשה בביצוע כל הכרוך באחזקת משק הבית, שכן מיקום הפגיעה וחומרתה, מקשים עליו להתהלך בכוחות עצמו.

הצדדים וההליך

בעקבות התאונה הנטענת, הגיש התובע תביעתו זו כנגד מנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן: " הנתבעת"), אשר אין חולק, כי בזמנים הרלוונטיים לתובענה, ביטחה את השימוש בטרקטור.

במסגרת כתב הגנתה, כפרה הנתבעת בחבותה כלפי התובע ואף בעצם התרחשות האירוע, מושא ההליך. לחילופין, טענה הנתבעת להעדר קשר סיבתי בין האירוע התאונתי הנטען, ובין הנזק הנטען וכי ממילא, אין בידי התובע להוכיח האמור בכתב תביעתו.

כן סברה הנתבעת, כי כתב התביעה הינו סתמי, נעדר פירוט עובדתי נדרש וממילא, לא ניתן להסיק ממנו דבר קיומה של עילת תביעה נגד הנתבעת.

נוכח כפירתה של הנתבעת בחבות, ראיתי לנכון להורות על פיצול הדיון כך שתחילה תתברר ותוכרע סוגיית החבות, במסגרתה ידונו ויוכרעו שאלות המשנה: "האם התאונה מושא התובענה, הינה בגדר "תאונת דרכים" כמשמעותה בחוק, אם לאו?" ובשלב השני: "האם עלה בידי התובע להוכיח הנטען בכתב תביעתו, במידה הנדרשת?"

התקיימו 9 ישיבות, בהן נשמעו ראיות, במסגרתן נחקרו התובע, עדים נוספים מטעמו (אשר לימים ביקש התובע להכיר בהם כ"עדים עוינים", על כך יפורט בהמשך) וכן, עדי הגנה מטעם הנתבעת.